סרביה הייתה בעבר חלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. לאחר פירוק יוגוסלביה הפכה סרביה, יחד עם מונטנגרו, ל"רפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה" ואחר כך ל"איחוד המדיני של סרביה ומונטנגרו". לאחר שגם איחוד זה התפרק בעקבות משאל עם במונטנגרו, הכריזה המדינה על עצמאותה ב-5 ביוני 2006.
בפברואר 2008 הכריז מחוז קוסובו שבדרום המדינה על עצמאותו, אך זו טרם הוכרה על ידי האו"ם.
סרביה מחולקת ל-29 מחוזות מנהליים והעיר בלגרד שלא שייכת לאף מחוז. האזורים מחולקים ל-150 רשויות מקומיות ו-24 ערים. לחבל ארץ אחד מעמד אוטונומי: וויבודינה (Vojvodina)
קוסובו, שבעבר הייתה אוטונומיה, הכריזה על עצמאותה ב-17 בפברואר 2008 החלק שלא נמצא בקוסובו ובוויבודינה נקרא מרכז סרביה.
בניגוד להם, אין לו ממשלה אזורית-מקומית, והאחריות לנעשה בו היא כולה בידי השלטון המרכזי.
במדינה חיים למעלה מ 7,000,000 איש.
באוקטובר 2006 אושרו במשאל עם תיקונים בחוקה, שנועדו לצמצם את ריכוזיות השלטון ולקרב את סרביה למערב בכלל ולאיחוד האירופי בפרט.
בין היתר:
עוגן מעמדו של הנשיא כראש הצבא.
ניתנה לאזרחים זרים הזכות לבעלות ברכוש בסרביה.
נקבעה עצמאות הבנק המרכזי של סרביה.
ניתנה אוטונומיה כלכלית לחבל וויבודינה.
"בוז'ה פראבדה" נקבע כהמנון סרביה.
הוכרו זכויותיהם של צרכנים, אימהות, ילדים ומיעוטים.
חופש המידע נקבע כזכות חוקתית.
הוזכר לראשונה המונח "ערכים וסטנדרטיים אירופיים".
עדות נוספת לסימני הדמוקרטיזציה שעובר המשטר ניתן למצוא בכך שבבחירות 2017 זכה אלכסנדר ווצ'יץ' שמונה לנשיא המדינה והוא כיום למעשה מי שמנהל את המדינה בפועל, תחתיו כמעט בהפתעה מוחלטת מונתה לראש הממשלה אנה ברנביץ', ראשת הממשלה האישה הראשונה בסרביה שהיא גם לסבית מוצהרת (שבאופן פרדוקסלי אוסרת על ביצוע מצעד הגאווה השנתי של הקהילה הגאה)
הפרלמנט הסרבי החד-ביתי מורכב מ-250 נציגים הנבחרים מדי ארבע שנים בבחירות חשאיות, הבחירות הקרובות אמורות להתקיים בשנת 2020.
ראש הממשלה הוא ראש הכוח הביצועי ונבחר על ידי הפרלמנט, הנשיא נבחר על ידי העם מדי חמש שנים
סרביה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם 188 מדינות החברות באו"ם. המדינה מפעילה 65 שגרירויות ו-23 קונסוליות ברחבי העולם וצפויה להיכנס לאיחוד האירופי בשנת 2025 .
בסרביה 7 ערים שבהן מתגוררים למעלה מ-100,000 תושבים. בלגרד גדולה מכולן באופן משמעותי.
קצת נתונים כלכליים המספקים אומדן על מצבו של המשק הסרבי המתפתח:
התוצר המקומי הגולמי (תמ“ג) מציג עלייה רצופה בשלוש שנים האחרונות:
2015 עלה בשיעור של 1.77%
2016 עלה בשיעור של 3.34%
2017 עלייה בשיעור של 2.49%
2018 עלייה בשיעור של 4.3%!
נתוני הייצוא מציגים גם הם מגמת צמיחה רציפה:
2015 – 11.5 (ביליוני יורו )
2016 – 12.8
2017 – 14.1
אבטלה
מגמת שיפור מתמשכת ומעודדת, החל משנת 2012 האבטלה עמדה על 24%
בעוד שסוף שנת 2018 היא עומדת על 13.5%!
השקעות עתק של סין במיזמי תשתיות ואנרגיה (גשרים, כבישים) לצד חדירה של חברות הייטק רבות, קרנות אמריקאיות, מהאמירויות וממדינות אפריקה מושקות בסרביה ומרחיבות את פעילותן, פותחות מרכזי פיתוח וייצור ומעלות את התוצר שנה אחרי שנה
תופעת האורבניזציה הגלובאלית לא פוסחת על סרביה וזו הסיבה, שהערים הגדולות מתחזקות ומכאן הצמיחה בהיקף הפרויקטים הנדלניים בעיקר בערים הגדולות ובראשן הבירה – בלגרד.
כך למשל, חברת התעופה הלאומית של קאטר מאבו דאבי רכשה בשנת 2013 את חברת התעופה הלאומית איר סרביה, שמחצית ממנה שייכת לממשלה.
בלגרד
בלגרד (בסרבית: Београд) היא עיר הבירה של סרביה. העיר שוכנת במפגש הנהרות הסאווה והדנובה, היכן שהמישור הפאנוני מתחבר לחצי האי הבלקני. בנוסף להיותה עיר הבירה, בלגרד העיר הגדולה ביותר במדינה ומשמשת מרכז החיים התרבותיים, הכלכליים והמנהליים שלה. בבלגרד רבתי מתגוררים כ 2 מיליון איש. כמו כן, היא גרעין העיר בלגרד, יחידה טריטוריאלית מיוחדת בעלת אוטונומיה מקומית. מבחינת מספר תושביה, היא העיר הרביעית בגודלה בדרום-מזרח אירופה אחרי איסטנבול, אתונה ובוקרשט.
בלגרד היא אחת מהערים העתיקות ביותר באירופה. היא יושבה לראשונה כ-4,800 שנים לפני הספירה על ידי תרבות הווינצ'ה הנאוליתית. את העיר עצמה ייסדו קלטים במאה השלישית לפני הספירה ואחר כך הפכה ליישוב הרומי סינגידונום. בשנת 1450 הפכה לבירת סרביה והייתה בירת המדינות היוגוסלביות שהתקיימו בין 1918 ל-2003. מ-2003 עד 2006 הייתה בלגרד בירת סרביה ומונטנגרו.
בלגרד למעשה מהווה צומת של כבישים המקשרים את אירופה המרכזית אל חצי האי הבלקן. בלגרד היא מרכז תעשייתי דומיננטי שבין השאר מייצרים בו מיכון , מכשירי עבודה לענפי החקלאות והתחבורה. מקורות כלכליים חשובים הם: הנמל, שדה התעופה, מוסדות הממשלה, והמפלגה השולטת, וגם מבני ציבור כגון האוניברסיטה והספרייה לאומית.
כמו כן, בבלגרד שוכן מרכז לייצוא תוצרת חקלאית, ליבוא של מוצרי תעשייה, והיא גם משמשת כמרכז לגידול המקנה הגדול בסרביה.
בלגרד נחשבת לאחת הערים התוססות של אירופה בשנים האחרונות ויש האומרים שרק ברלין קודמת לה. בלגרד מציעה את הסטנדרטים הגבוהים ביותר והחדשניים ביותר בכל האספקטים של חיי תרבות אורבנית עכשווית:
תרבות קולינריה והסעדה מובילה, סצינת חיי לילה מובילה ומפותחת ביותר , תמהיל מנצח של תרבות צריכה ואומנות קלאסית גבוהה
ובכך מספקת את השילוב המושלם בתנאי המחייה הזולים שלה בהשוואה למטרופולינים מערביים באירופה.
שוק הנדל"ן בבלגרד
מספיק לתאר את הנוכחות המאסיבית של חברות כמו אפריקה ישראל, שיכון בינוי, אשטרום ,ביג , JTC , פלאזה סנטרז אשר זיהו את הפוטנציאל של העיר ומעורבות בפרויקטים הכי גדולים ומאתגרים של העיר ב 3 שנים האחרונות.
לצד החברות הישראליות הרבות שהחלו לפעול במדינה, לפני כשנתיים החל בעיר הפרויקט המגלומני בשם 'בלגרד על המים' בהובלת קרן איגל ווינגס מאבו דאבי, בפרויקט מתוכנן להקים את גורד השחקים הגבוה ביותר במזרח אירופה, מתחם קונגרסים בינלאומי, קניון ענק ותוכניות פיתוח שאפתניות על גדות נהר הסאבה למרגלות העיר
צריך להבין שחברות אלה למדו את הלקח מכניסת הקולגות שלהן בשנת 2008 למזרח אירופה, וביצעו מחקרי שוק דקדקנים ביותר על מנת לקבל החלטה להיכנס ולבסס מעמד ומובילות בשוק הנדל"ן של סרביה ובעיקר של בלגרד.
הבחירה בבלגרד אינה מקרית מאחר והיא אינה שונה מוורשה, פראג, ובוקרשט אשר גדלו והגבירו את כוחן והשפעתן במדינותיהן מן הסיבה הפשוטה ,שעמדנו עליה קודם, תופעת האורבניזציה.
הנהירה מן הכפרים אל הערים הגדולות וביסוס כוחן כמרכזי הכח הכלכליים והתרבותיים של המדינה.
לביג נוכחות דומיננטית בסרביה עם 3 קניונים גדולים ביניהם הקניון הגדול בבלגרד (ביג פאשיין מול) אותו רכשה מפעילות חברת פלאזה סנטרס הקורסת כאשר על הכוונת – הקמת הקניון הגדול בבלקן – בדרום העיר. עם רכישת הביג פאשיין מול מידי פלאזה ביג הפכה לשחקן הגדול ביותר בסרביה בתחום הנדל"ן המסחרי. חברת אפי אירופה מקבוצת אפריקה ישראל יחד עם חברת רד מקבוצת שיכון בינוי הקימה את הקומפלקס העסקים הגדול ביותר בעיר,
אפ“י אירופה השלימה ממש לפני ימים אחדים עסקה נוספת בה רכשה את מלוא הבעלות באיירפורט סיטי, קומפלס המשרדים הפופלארי והמצליח ביותר בבלגרד. הפארק שהוקם בשנת 2003 כולל 9 מבני משרדים המיועדים להשכרה בשטח של כ- 90,000 מ“ר מידי חברת תדהר
משקיע ישראלי ערני המחפש אינדיקטור משמעותי לשוק מתעורר וקורץ יכול בהחלט להיאחז בפעילות העזה של החברות הישראליות בבלגרד בשנים האחרונות כרפרנס אמיתי. משקיע כזה המחפש להגדיל את ההון שלו כשהדגש הוא על עליית ערך, יכול לספק את מבוקשו לאור השלב שבו נמצא שוק הנדל“ן בעיר
המחיר המומצע למ"ר בבלגרד לדירות חדשות הוא כ 2040 אירו, נכון למחצית שנת 2018
בעוד שהמחיר למ"ר לדירות יד שניה הוא כ 1190 אירו
בשוק המגורים ניתן לייצר תשואות בין 6-7 %
גם מהיבט המיסוי סרביה אטרקטיבית ביותר למשקיעים פרטיים:
מס רכישה עומד על 0%
מס על שכירות הנו
בעוד מס שבח על ההון הוא.. 18%
ושוב- מאחר ואנו דוגלים בניתוח סיכונים קפדני, אין ספק שבחירה כבלגרד להשקעה לטווח בינוני וארוך – היא החלטה מושכלת ראויה בהינתן לפנינו משקיע המחפש עליית ערך.
בלגרד, עיר מערבית שוקקת ומתחדשת ללא הרף , עם ניחוח קוסמופוליטי מתגבר , מציעה כעת שוק נדל"ן נמוך מלא הזדמנויות למשקיעים סולידיים וסבלניים ,המחפשים value for money מחד ובאותה נשימה לא מוכנים להתפשר על יעד מבוקש ומרכזי.
נראה שעל פי כל המדדים דינה של השקעה כזו היא רק לטובה.
קדימה 
אחורה